פסק-דין בתיק ת"ק 002469/04

העובדות המוסכמות :

התובע רכש מחשב נישא מסוג Sony VAIO 505 BC (להלן - המחשב) אצל הנתבעת, בחנותה בת"א (להלן - החנות), ביום 25.9.03 ושילם תמורתו 11,500 ש"ח. במועד הרכישה הדגיש התובע באזני המוכר, מר נדב בונדר (להלן - נדב), שהוא מבקש מחשב נישא בעל משקל קל, הוא ציין שצרכיו וצרכי אשתו בעניני מיחשוב הם בסיסיים למדי (ישומים כגון WORD ומצגות פשוטות בלבד) והוא התענין לגבי האחריות למחשב והיכן ניתן לקבל שירות, שכן הוא ואשתו הדיוטות בנושא מיחשוב. נדב המליץ לתובע על המחשב ואמר שזהו מחשב מצויין.

שבועות בודדים לאחר הרכישה ארעה תקלה במחשב התובע.

ביום 4.11.03 פנה התובע לחנות ושוחח עם נדב, וזה הפנה אותו לישפאר - למעבדת SONY בהרצליה.

טענות התובע :

לטענת התובע, בישפאר התכחשו לחובתם ליתן לתובע (או לאשתו) שירות, ואף נאמר לו שאין מכירים את המחשב. לאור זאת, התובע פנה שנית לחנות, ביום 9.11.03, ונדב אמר לו שיפנה ל אדם בשם עובד במעבדת סוני, אשר את מספר הטלפון שלו נתן לתובע, שכן הוא יודע במה מדובר ויטפל בענין.

עוד באותו יום שב התובע והתייצב במעבדת סוני בהרצליה, אך שוב נאמר לתובע, הפעם על ידי אותו אדם בשם עובד, שלא מכירים את המחשב הזה, שהוא לא הגיע ארצה דרך סוני ושלא יוכלו לתת שירות למחשב זה. לאור זאת, טוען התובע, מאחר שלא יכול היה להשתמש במחשב ולנוכח התכחשות הנתבעת ומעבדת סוני לאחריות למחשב, החזיר התובע את המחשב לחנות, וכעבור יומיים אף החזיר את הציוד הנלווה למחשב ודרש לקבל את כספו בחזרה. באותה הזדמנות שוחח התובע טלפונית עם גב' ג'וסלין הטלי, מנהלת שירות הלקוחות של הנתבעת, שאמרה לו שתברר את הענין.

התובע ממשיך ומגולל סיפור ארוך של פניותיו לנתבעת (בין השאר, פניות טלפוניות מהימים 4.11.03, 9.11.03, 13.11.03 וגם בין אותם תאריכים, התייצבות אישית בחנות או במעבדת סוני (ישפאר) בהרצליה, בימים 4.11.03, 9.11.03 (בשני המקומות), 11.11.03, וכן מכתבים מיום 13.11.03 (שנשלח פעמיים), מיום 27.11.03 ומיום 12.1.04) ולמולם - העדר תשובות עניניות (או העדר תשובות בכלל) מצד הנתבעת לפניותיו, למעט האמירה שהוא יכול לתת את המחשב לתיקון ותשובה כתובה באותה רוח מיום 17.11.03 (שנשלחה לדברי התובע ביום 7.12.03 (לפי חותמת הדואר) והגיעה לתובע ביום 9.12.03).

לטענת התובע, רק במהלך התגלגלות הפרשה נודע לו, שהמחשב שרכש הינו מחשב שהוזמן בהזמנה מיוחדת עבור אחר, שלא רכש אותו לבסוף, היינו מדובר במחשב שאינו "מוצר מדף" שכיח אצל הנתבעת, שאיננו מוכר דיו לנתבעת או לנותני השירות מטעמה.

טענת התובע היא, שביטל את חוזה הרכישה שלו עם הנתבעת בשל כך שלא גולה לו שהמחשב שהוא רוכש הוא מחשב מסוג מיוחד, שהוזמן במיוחד עבור אחר, ושאינו נמכר בארץ כדבר שבשגרה. זאת, למרות שהבהיר לנתבעת ולנציגה, שנושא השירות למחשב חשוב לו ביותר, שכן הוא עצמו הדיוט במחשבים. טוען התובע, שכתוצאה מייחודיותו של המחשב, כאשר ביקש לקבל שירות עבורו, עת נתגלתה בו תקלה כעבור שבועות ספורים בלבד מיום רכישתו, הסתבר לו שהמחשב אינו מוכר, לא ברור מי יכול לתת לו שירות בגינו ולאן עליו לפנות. התובע מדגיש, כי נושא האחריות והיכולת לקבל שירות הודגש על ידו רבות, וכך גם על ידי נדב, שציין מספר פעמים שהחנות היא הגדולה בארץ ונותנת שירות ותמיכה ללקוחותיה. עוד טוען התובע שלנדירותו של המחשב השלכה גם לענין האפשרות למכרו הלאה, אם וכאשר ירצה להחליף מחשב. מעבר לכך, התובע ציין שלאחר שנכווה, כפי שהוא טוען שנכווה מהשירות של הנתבעת, אין הוא מעונין עוד להיות קשור עימה באמצעות מוצר שהיא אחראית לו, ולכן הוא עומד על הביטול.

טענות הנתבעת :

הנתבעת תלתה מרבית הגנתה בכך, ש התקלה שנתגלתה במחשב נובעת משימוש לא נכון שעשה התובע במחשב. לטענתה, האחריות למחשב זה הינה של חברה אחרת ולא של הנתבעת, כעולה מתעודת האחריות שצורפה למחשב. יצויין, אגב, כי התובע טען שלא קיבל תעודת אחריות. הנתבעת טענה שתעודת האחריות נמצאת עם כל החומר של המחשב. סוגיה זו לא נפתרה בפני, אך לא ראיתי בה חשיבות להכרעתי. הנתבעת טוענת, כי הסיבה לכך שהתובע לא קיבל שירות, היא שהוא פנה לקבל שירות לא במעבדה אליה הופנה על ידי הנתבעת, אלא למעבדת שירות למוצרים חשמליים ביתיים, הנמצאת באותו בנין בהרצליה. לטענתה, היא קישרה בהמשך בין התובע לספק, טכנורצף בע"מ, ומנהל המכירות בטכנורצף הציע לו להביא את המחשב לשם בדיקת המוצר ותיקונו, אך התובע לא עשה כן.

בדיון בפני העיד נדב, אשר מכר לתובע את המחשב, ואישר שהתובע הדגיש באזניו את חשיבות השירות למחשב, וגם את העובדה שהוא מחפש מחשב קל-משקל. העיד נדב, שאמנם המליץ בחום על המחשב, תוך ציון העובדה כי לאחיו מחשב כזה. ואולם - לטענתו גם ציין שמדובר במוצר "אקזוטי" ושבחנויות הנתבעת "אין מתעסקים כל כך במחשבים של סוני". לדבריו, התובע היה מודע לכך שמדובר במוצר שאינו שכיח בחנויות הנתבעת, שכן נדב אמר לו שצריך להזמין את המחשב מסניף אחר. עוד ציין נדב, שלאור דרישת התובע למחשב קל-משקל, המליץ לו דווקא על סוג מחשב זה, וציין שמחשבים קלים הם יחסית יקרים, וגם מן הטעם הזה - נדירים יחסית.

לענין השירות לו לא זכה התובע במעבדה בהרצליה, ציין נדב שהוא הפנה את התובע לאדם בשם עובד, והוא איננו יודע מה קרה לאחר מכן.

בדיון שבפני הציגה גב' הטלי, נציגת הנתבעת, את אישור מעבדת ישפאר על קבלת המחשב של התובע לתיקון. תיקון זה נעשה בעקבות החלטת כבוד השופט הראל בדיון ביום 2.6.04, לפיה תגרום הנתבעת לתיקון המחשב על חשבונה, לצורך הקטנת הנזק באותו מועד. על פי נ/2, פירוט עלויות התיקון האמור, בוצע במחשב "התקנת System Recovery". מאותו מסמך עולה שהתיקון ארך שעת עבודה אחת ולא נדרשו חלקי חילוף לביצוע התיקון.

דיון והכרעה :

לאחר שראיתי את החומר בתיק ושמעתי את הצדדים ועדיהם, אני מגיעה למסקנות הבאות:

טענת הנתבעת, שהתקלה במחשבו של התובע נגרמה בשל התנהגותו הוא - אינה רלוונטית, שכן עילת תביעתו של התובע מקורה לא בקיומה של תקלה, אלא בשירות שקיבל (או לא קיבל) מהנתבעת לצורך הטיפול באותה תקלה ופתרונה.